אדיפוס המלך
הצגה ראשונה במסגרת "המעבדה" של תיאטרון האוניברסיטה
מאת: סופוקלס
תרגום: אהרן שבתאי
עיבוד ובימוי: אריאל נ. וולף
דרמטורגיה: אירה אורלוב
תפאורה: נועה סגל-אתגר | תלבושות: הילה שמואל | תאורה: אמיר קסטרו
מוזיקה: שלומי ברטונוב | וידאו: גיא יעקב המל
הדרכת טקסט: ד"ר דפנה כהן | תיאום אינטימיות: ערגה יערי
בהשתתפות בוגרי המסלול למשחק: רע דשא, הגר זנדר, עמית לסרי
הפקה וע. במאי: בר שלף
עוזר תפאורה: שי דנקנר
מנהלת ייצור תפאורה: גלי גרדין
מנהלת ייצור תלבושות: מישל קפובסקי
צוות טכני: אילה אלעזר, מעיין ברונסקי, יעל רפפורט, ג'סי תומפסון
"שחצנות יולדת טירן. שחצנות טיפשית, שהתפטמה ללא מידה ובלי תועלת, מטפסת למרום החומה וצונחת אל מדרון הגורל, שבו אין שימוש לכף רגל". מתוך המחזה, בתרגום אהרון שבתאי
מי רצח את המלך ליוס? אדיפוס המלך מחליט לפתוח בחקירה! אבל אין שום צורך לחקור. התשובה ידועה לנו מזמן. היא נכתבה שחור על גבי לבן בדפי ההיסטוריה או נלחשה במיתוס שעבר בירושה -
רוצחו של המלך ליוס הוא אדיפוס בעצמו. ובכל זאת אדיפוס המלך לא מעז לעצור את החיפושים וממשיך לחקור בעקשנות כי הוא לא יודע - לא, כי הוא לא רוצה לדעת - מיהו הרוצח? הוא לא ייקח אחריות על הטרגדיה. הטרגדיה שייכת לעבר. עכשיו זו שעתה של הפארסה.